רחוק וקרוב

רָחוֹק וְקָרוֹב
מתוך ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר: "פתיחה לחכמת הקבלה" (אות י"ג)

כְּמוֹ שֶׁהַגַּשְׁמִיִּים

נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה

עַל יְדֵי רִחוּק מָקוֹם,

כֵּן נִפְרָדִים הָרוּחָנִיִּים זֶה מִזֶּה

עַל יְדֵי שִׁינוּי הַצּוּרָה שֶׁבָּהֶם,

וּמִתְדַּבְּקִים זֶה בָּזֶה

לְפִי מִדַּת הַשְׁוָאַת הַצּוּרָה.

כְּמוֹ לְמָשָׁל בָּעוֹלָם הַזֶּה

שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם

הַקְּרוֹבִים בְּדַעְתָּם זֶה לָזֶה,

הֵם אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה.

וְאֵין רִחוּק מָקוֹם פּוֹעֵל עֲלֵיהֶם,

שֶׁיִּתְרַחֲקוּ זֶה מִזֶּה.

-

-

וּבַהֵפֶךְ,

כְּשֶׁהֵם רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה

בְּדֵעוֹתֵיהֶם,

הֲרֵי הֵם שׂוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה,

וְקִרְבַת הַמָּקוֹם

לֹא תְקָרֵב אוֹתָם בִּמְאוּמָה.

הֲרֵי שֶׁשִּׁינוּי הַצּוּרָה שֶׁבְּדַעְתָּם,

מַרְחִיקָם זֶה מִזֶּה,

וְקִרְבַת הַצּוּרָה שֶׁבְּדַעְתָּם,

מְקָרְבָם זֶה אֶל זֶה.

אוֹ אִם לְמָשָׁל,

טִבְעוֹ שֶׁל הָאֶחָד

הוּא הָפוּךְ בְּכֹל בְּחִינוֹתָיו

כְּנֶגֶד טִבְעוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי,

הֲרֵי הֵם רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה

כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב.