הוכחה חותכת

הוֹכָחָה חוֹתֶכֶת

מתוך ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', חלק "דרגות הסולם",  מאמר (879): "כתיבה וחתימה טובה", עמ' 2049

אָנוּ רוֹאִים,

שֶׁאֵין הָאָדָם בְּעַצְמוֹ

צָרִיךְ לִכְתּוֹב

אֶת הַמִכְתָּב,

מַה שֶׁהוּא רוֹצֶה

לִכְתּוֹב לַחֲבֵרוֹ,

בֵּין לְהוֹדִיעַ לוֹ מַשֶׁהוּ

אוֹ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מַשֶּׁהוּ.

שֶׁאִם הָאָדָם

חוֹתֵם עַל הַמִּכְתָּב,

זֶהוּ מַסְפִּיק כְּבָר

שֶׁהַמִּכְתָּב שֶׁנִּכְתַּב,

הוּא אֱמֶת

וְשֶׁהוּא שׁוֹלְחוֹ.

וּכְמוֹ כֵן לְהֶפֶךְ,

אִם הָאָדָם כָּתַב בְּעַצְמוֹ

אֶת הַמִּכְתָּב

אֲבָל אִישׁ אַחֵר

חָתַם עַל מִכְתָּבוֹ,

הַמִּכְתָּב הַזֶּה אֵינוֹ רְאָיָה

שֶׁיִּהְיֶה הַמִּכְתָּב אֱמֶת,

הֲגַם שֶׁהוּא מַכִּיר

שֶׁזֶּהוּ כְּתַב יָדוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ.
-